מבקשת ממך סליחה.

ממך, כן.

את שם, החמודה והיפה הזאת שנמצאת בגוף הזה כבר 29 שנה והרבה פעמים אולי רוב הזמן שאת בגוף הזה לא התייחסתי אליך מספיק נעים וטוב ומכבד וזה לא הגיע לך ואני ממשיכה לעשות את אולי פחות אולי יותר נעים אבל עדיין אני מעייפת אותך ודורשת ממך המון וקשה לי לי להיות ממש קשוב אליך ואני קורעת אותך ומעייפת אותך ומשאירה אותך לבד לפעמים גם בלעדי ויותר איתי עכשיו אבל מה עם עוד חברים?

למה אני לא נותנת לך שיהיו לך חברים? אנשים שיקלו עליך לחיות שיעלו חיוך על פניך שיהיו איתך ברגעים הקשים והמשמחים שותפים נוספים שיאהבו אותך…

אני כל כך מצטערת שקשה לך וכואב לך וזה בגללי.

אני מבקשת סליחה סליחה גדולה, מקווה שתסלחי לי ונוכל להמשיך במסע שלנו שילך ויהיה נעים יותר וקליל יותר ומאפשר יותר וכייף יותר.

אני אוהבת אותך כל כך את הכי שלי בעולם הדבר שהכי שלי בעולם הזה ואת מקסימה בעיני את טובהאת בת אדם טובה בליבך בנפשך בהכל.

את טובה ואת יכולה ואני מאמינה בך ומצטערת שמקשה ולא אומרת לך יותר כמה שאת מדהימה בעיני וטובה מצערת שמלחיצה אותך.

סלחי בבקשה נשמתי את שלי ואני שלך לעד אז בואי ונעשה מזה טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב כמו שאנחנו כבר עושות.

אז שוב אוהבת ומבקשת סליחה ומצטערת.

אעשה הכל כדי שיהיה לשתינו טוב ביחד ועם שאר העולם ביחד.

נשיקות וחיבוקים יפה שלי.

את אני ואני את.

comunication – sometimes it's making me so sad

to think about all the people that got hurt from the way i spoke to them or the things i did in their compeny and affended them

it's very painfull for me and im in a process of trying to get to know myself better in order to sucseed in being and living the kind of life i deserve so im asking to most simple and sometimes look like dumb question like – why is it painfull for me to know that something i said or done affended someone i care about?

is it my responseabbilty that that someone chose to get hurt, even if he chose it subconciously? i belive we all the time in the process of choosing even when we are not awere of it.

so for example i chose to yell at someone who is very dear to me that im angry at her and i know my energy was the energy of rage, and from my expirince useuly most people expirience it as violent against them,

and on the level of "normal" behaivior i can see that, althgo i know that their are other level too, and its confusing for me, to know to what level to react to, and sometime it feels like i need to choose between levels – like one level is right and the other is wrong,

and now while writing i can see that all the level are "right", they all exist side by side, the thing is to learn in realitionships to recognise what level are we together talking/dealing/being awere right now,

and also i understand now that maybe it hard for me cause im trying to be awere all the time in the same to time to all of the levels – body/feelings/words/energy

and then sometimes its very confusing cause its a lot of information, that sometime contridict – one level contridict another, and then i feel like i need to choose which is true and which i false, and sometime i feel that the person that im comunicating with doesnt want to hear waht i want to say abput what im getting from him, or he thinks it is not the right time or place….

and it is oh too much for me – so i burst and r a g e!!!

כואב להתאכזב.

ונראה לי שהכאב הגדול ביותר בחיי – יש סיכוי, הוא= כאב אכזבתי מאנשים.

ואם אסתכל יותר עמוק במחילה – אולי אגלה שזהו בעצם כאב אכזבתי מעצמי על כך שאני בוחרת להתאכזב, בוחרת להטיל אשמה, בוחרת לא לתת אמון.

ואני מבינה אותי. לגמרי. הרי נפגעתי פעמים רבות, אז מדוע שיהיה זה כל כך קל להעיז ולשחרר את העבר ופגיעותיו וחומות ההרגל המגנות ולבחור בהרגלים חדשים של אמון ועוד?

לא, יכולה להעיד בכנות – זה לא קל.

אך בכל זאת – זוהי מטרתי =

לתת אמון.

בכל.

ובמין האנושי בפרט.

שוב ושוב ושוב.

זה יהיה ההרגל החדש שלי.

אמן.

"בילבי".

הבחור

קטן ממני בשנתיים.

חיבור עם אדם כמו שלא היה לי בעבר…

סקס מדהים – כשהוא קשוב גם אליי ולא רק אל עצמו

מצחיק לאללה!

אנחנו אוהבים לצחוק יחד.

חכם.

אני מאוד נמשכת אליו.

הוא יכול להיות ג'נטלמן אמיתי או משהו כזה – יעני לטפל בי  – להכין לי אוכל…

הוא אמר שישמור עליי…

הוא מצווה..

תכיני לי קפה, תנקי תבית, הרגשה כזו שהוא מצפה שאעשה מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה בלי בכלל לחשוב אם זה מתאים לי, מצד אחד זה מגניב אני אוהבת חופשיות וכנות, מצד שני זה מרגיש חסר כבוד, לא לוקח גם אותי בחשבון.

הוא נעלם לו לעיתים – נראה לי כמו מין מצבי רוח כאלה רגע רוצה לדבר איתי ולהיות איתי ורגע עסוק לגמרי בדברים אחרים מנפנף אותי ונעלם, או בגלל שהוא במצב רוח רע נראה לי ולא רוצה להיות עם אף אחד…
הוא אגרסיבי כזה לפעמים – קצת כמוני מקלל וכאלה, לפעמים זה קצת מבהיל אותי.
בכל מיני מובנים מרגיש כאילו אנחנו אותו בן אדם רק שאני בחורה והוא בחור

כשהוא נפתח בפני זה נעים – הוא כנה

מרגיש לי שהוא קצת "עצלן" – לא לגמרי סגור על זה שבשביל להצליח בחיים להשיג מה שאתה רוצה וכדי שיהיו לך מערכות יחסים טובות בחיים צריך להשקיע וגם לחשוב על הצד השני – להתחשב, שזו עבודה לפעמים קשה ומעצבנת, לטעמי-תמיד משתלמת!

בהתחלה הוא אמר לי כמה שאני יפה, חמודה סקסית, רצה שנגור יחד, עכשיו כבר לא אמר כמה זמן…
טוב גם חטפתי עליו קריזה די גדולה שהייתי בכלל מופתעת שהסכים לפגוש אותי שוב, אבל לא חטפתי אותה סתם, הרגשתי שהוא לוקח אותי כמובן מאליו, שהוא לא משקיע כמו שאני משקיעה, אני באתי אליו הביתה רוב הפעמים – שעה נסיעה מאצלי, ואין לי הרבה כסף עכשיו, וגם עוברת עלי תקופה לא פשוטה ובכל זאת השקעתי כי היה לי כייף איתו, הוא מצא חן בעיניי והרגשתי שהוא לא מעריך את ההשקעה שלי ולא מחזיר בחזרה משלו, הוא בא אלי הבייתה רק פעם אחת ואחרי שיכנועים.

הוא יודע להיות עדין.

כייף איתו!

הוא אמר לי מראש שקשה לו להיקשר לאנשים.

אני נקשרת מהר לאנשים וידועה בתור קצת "מעיקה" בצורך שלי להיות בקשר והרבה, לתקשר, מה שלרוב הגברים לא בא ממש בקלות, ובכלל לאנשים.
ואני מאוד רגישה כי רוב הגברים שהייתי איתם עד היום לא התייחסו אלי כל כך יפה.לא מאשימה אף אחד – לפחות משתדלת – זו גם אחריותי אני איפשרתי זאת.

אה, ואני די ערסית כרגע בכלל – כשמעצבנים אותי – נהיה מסוכן…

ומצד שני אני ממש חמודה ומצחיקה וסקסית ואוהבת לפנק ולהשקיע ואכפת לי

וכן לפעמים גם אכפת לי כנראה רק מעצמי וממה שאני רוצה באותו רגע.

והתנהגתי איתו כבר כמה פעמים בצורה ממש מטומטמת, בצורה שגברים אחרים לפחות חלקם היו נותנים לי בעיטה בתחת כבר הרבה קודם אני מניחה.

אבל אני באמת בחורה מקסימה ואני באמת משתדלת ואני גם באמת באמת משתפרת ובעניין של ללמוד להיות טובה יותר במערכות יחסים בכלל.

ואולי אני לא מוכנה עדיין בכלל למערכת יחסים לכרגע במה שעובר עלי עכשיו בחיים..

בכל מקרה נאמר לי רבות שאני בת אדם אינטנסיבית ביותר..

אבל הוא מוצא חן בעיני וכייף לי איתו ומשעמם לי לבד… וגם כבר ממש בא לי חבר  – חבר לעשות איתו דברים, להיות איתו, סתם להסתלבט, לשכב, לאכול, לצחוק, סתם להעביר תזמן ביחד, חבר טוב שיהיה לו אכפת ממני ולי יהיה אכפת ממנו.

אבל אולי איתו זה כבר עבר את הגבול… והוא לא יהיה מוכן לתת לזה צ'אנס ואני אבין…

ואז יהיה לי חבל, כי הרגשתי שבאמת יכול להיות לנו מגניב ביחד, עם קצת שיפצורים פה ושם, או שאולי אני טועה והקטעים שלא מסתדרים לנו אחד עם השניה גדולים מדי.

אני מאמינה שהכל אפשרי אם רוצים – השאלה הגדולה היא- האם רוצים???

ואני לא בטוחה שהוא רוצה…
אני הייתי רוצה לנסות.

* תוספת לאחר כמה ימים – לא מדבר איתי כבר שבוע = כבר לא כל כך בטוחה שרוצה…

החיים… 🙂

רק רציתי להגיד לי שאני אוהבת אותי.