כואב להתאכזב.

רגיל

ונראה לי שהכאב הגדול ביותר בחיי – יש סיכוי, הוא= כאב אכזבתי מאנשים.

ואם אסתכל יותר עמוק במחילה – אולי אגלה שזהו בעצם כאב אכזבתי מעצמי על כך שאני בוחרת להתאכזב, בוחרת להטיל אשמה, בוחרת לא לתת אמון.

ואני מבינה אותי. לגמרי. הרי נפגעתי פעמים רבות, אז מדוע שיהיה זה כל כך קל להעיז ולשחרר את העבר ופגיעותיו וחומות ההרגל המגנות ולבחור בהרגלים חדשים של אמון ועוד?

לא, יכולה להעיד בכנות – זה לא קל.

אך בכל זאת – זוהי מטרתי =

לתת אמון.

בכל.

ובמין האנושי בפרט.

שוב ושוב ושוב.

זה יהיה ההרגל החדש שלי.

אמן.

"בילבי".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s