אין לי תשובות כרגע.
יש בעיקר שאלות.
מה אני עושה פה?
איך הגעתי לפה? ומי אני?
ה"מפלצת" שלי הרימהה את ראשה שוב.
וחוסר הוודאות והרגשת חוסר המשמעות איתה.
ולאן הולכים מפה?
ואיך זה קורה לי שוב?
אין לי תשובות, רק חיפוש אחר הבנה של מהו נתיב חיי ואיפה תחושת הערך שלי כאן, במקום הזה בו אני נמצאת עכשיו.
היכן הנוכחות שלי כאן?
אני מאמינה בחיים, אני מאמינה בי, ואני שואלת מהו החלק הזה, ה"מפלצת" הזו שבתוכי, שאורבת לי כמעט כל חיי, כדי לומר לי אחרת? ומאיפה הגעת אלי "מפלצת"? ולמה אני עדיין מאמינה לך?
מוזר, מוזרים לי החיים, אך אני מעוניינת להקשיב ולמצוא פיסות שלי ולחבר ולסיים את הבריחה.
אני רוצה להיות איתי גם כאן, כי למרות קיומך "מפלצת", אני אוהבת אותי, ולא משנה כמה פעמים תאמרי לי שחיי אינם שווים, לא חושבת שאוכל יותר להאמין לך.
"בילבי".