מה זו באמת השאלה הזו?
שאלה גדולה.
ואיני מדברת ברגע זה על שאלת הלחיות או למות, אלא על הלהיות, ועל איך להיות?
זו שאלה שאיתי עכשיו כמעט כל הזמן, אני חושבת, מתוך ההבנה שאיך שהייתי עד היום, הרבה מאיך שהייתי עד היום לא טוב לי יותר, לא מתאים לי וגם אף פעם לא הביא אותי לאן שבאמת כמהתי.
אני עובדת על השינוי הזה מאוד קשה כרגע, יום יום, שעה שעה, לשמחתי עם הרבה עזרה גם מבחוץ מאנשים טובים.
וזה מעניין – העיקר כרגע בעבודתי הוא פשוט להימנע.
מכיוון שאינני מכירה עדיין דרך אחרת אז עיקר עבודתי כרגע הוא פשוט לא לעשות מה שאני רגילה…
ניסיתם את זה פעם??? 🙂
זה לא פשוט.
וגם כל פעם שמתפלק לי הרגל שלילי כזה בשבילי, הכאב ישר מגיע הרגשת חוסר הנוחות וגם לפעמים קצת ייאוש – יעני – איך אני אעשה את השינוי הזה? האם אני באמת מסוגלת להשתנות כך לעומק עומקיי???
תשובה אין, אך רצון עז וכנה יש, את זה אני יכולה להבטיח לכם, ובעיקר משתדלת להבטיח לעצמיי שוב ושוב – שאני אמשיך ואמשיך לנסות.
והאמת גם יש את ההתרגשות של להעיז לנסות להעיז לייעד לעצמי חיים נעימים יותר, להעיז להאמין, וזה גם מרגיש קצת כמו משחקי ניסויי ותעייה כאלו, ואז זה עושה את זה קליל יותר.
אז זו המתנה שאני מנסה לתת לעצמי כרגע, בסבלנות וסובלנות.
תודה.
"בילבי".
בילבי מחפשת משמעות 