ארכיון חודשי: יוני 2010

יונ14

דחפים

פורסם בתאריך מאת
רגיל

ניסיתם פעם להילחם בדחפים שלכם?

זה קשה…

אני עושה את זה הרבה עכשיו –

לא לקפוץ ולהתנפל על הבחור החדש שמעסיק את מוחי באובססיביות, לא לדבר איתו יותר משלום שלום, לא לשבת לידו, לא להציע לו הצעות מפתות… 🙂

לא להגיד לכל אחד מה אני חושבת עליו ועל מצבו, לא לייעץ, לא להיות המטפלת – אחד הדפוסים "החביבים" עליי.

לא לתפוס את כל המרחב.

הכי קשה לי עם הבחור – זה מטריף לא תראש לא עוזב את מחשבותיי,             פנטזיות, אוףףףףף!

מסתבר שאני אדם מעט אובססיבי ומוסרט בקטעים של מערכות יחסים.

חושבת שאולי אקבע דייט עם האקס שלי ועם כוסית ויסקי להרגיע קצת תיצרים – אולי… 🙂

המטפל שלי אומר שהוא לא חושב שזה יעזור, אני חושבת שאולי לקצת…

הוא גם אומר שזה יקח זמן המאבק הזה, אך שישא פרי, הוא אומר לי לרוץ או ללכת כל יום 🙂

זה פשוט משגע תשכל ההרגשה הזו שאני צריכה לחשוב על כל דבר שמתחשק לי אלף פעם האם זה נכון או לא נכון לי להיאבק בעצמי בלי שאני ממש רואה את התוצאות או התכלית כרגע, למרות שאני מאמינה שזה אכן ישא פרי, זה קשה.

רוצה למצוא את המרכז את המשמעות בתוכי לעשות את הדברים מתוך חוויה פנימית של נכון לי, לנשום, להיות פחות מתוסכלת ואבודה.

טוב, אני אמשיך לנסות.

"בילבי"

יונ7

הצפה

פורסם בתאריך מאת
רגיל

הצפה זה דבר מעניין וקשה לשאת.

עייפות, עומס רגשות, עצבים, עצב, היי, דאון.

כל כך הרבה קורה עכשיו מחוץ לי וזה מתסיס את הבפנים, אני עייפה, רוצה לנוח רוצה שקט, ובכל זאת מרגישה חיה מאוד, אך יודעת שזה עלול לגרור אותי לצאת החוצה עוד יותר בדרכים שלא טובות לי, כמו מה שנקרא over sharing יש לי נטייה לזה במצבים כאלה למצוא את כל המקומות הרגשיים שאפשר להיכנס אליהם עם אנשים אחרים ולקפוץ ראש לברוח לרוץ החוצה כשבעצם מה שאני באמת זקוקה לו זה בפנים שקט פשטות הכל בסדר אין שום דרמה הכל רגיל אני נושמת הולכת אוכלת ישנה לזכור שזה מה שחשוב, אך זו כמו התמכרות, התמכרות לדרמה התמכרות להתרחשויות ולא פשוט לשחרר התמכרות שכזו שהיא לפעמים בכלל לא מודעת.

לפעמים זה נראה לי כמו לשחק בכאילו יש לי חיים, דרך אנשים אחרים, וחיים שאני לא באמת רוצה, כמו התפשרות או אמונה שרק כך יכולה לחיות.

אך אני רוצה חיים שונים, שקטים יותר פשוטים יותר פחות דרמות יותר חיים של אמת שהיא אמיתית יותר לי, חיים שהבפנים שלי נוכח ושאיזה שקט לאורך כל הזמן.

מאחלת לי שבוע של קרקוע והתמרכזות ושקט ופשטות.

נשיקות,

"בילבי".