רצון כואב

רגיל

כואב לי הרצון שלי,

הרצון שלי כל כך רוצה שזה כואב

הרצון שלי שורף אותי ולא משאיר שום דבר אחר, מלבד הרצון

לרצות אדם אחר כל כך עד שאינני כבר אני,

ומה פשר הרצון הזה?

יש לי תחושה שבמובן מסויים הוא מתלבש על הרצון לא להיות אני – לרצות כל כך חזק משהו חיצוני עד שאני כבר נמחקת,

והדבר הזה שאני רוצה שהוא בחוץ, הוא לא באמת מה שאני רוצה, אלא איזו פנטזיה שהלבשתי על הדבר הזה שבחוץ (במקרה שלי כרגע – בחור כמובן…) שאין לה הרבה קשר עם המציאות,

מה שאומר שסביר להניח והיה ויקרה והדבר הזה שבחוץ יהיה "שלי" אני אגלה שזה בכלל לא מה שפינטזתי…

ומשם ממקום הרצון החזק הזה היום אני חושבת שלא כדאי לקבל את מבוקשי, כי בעצם אני די עיוורת למה שבאמת נמצא שם ואז לא אדע כלל איך לנהל איתו מערכת יחסים בריאה, מאוזנת ותומכת.

על כן מה שנותר לי כרגע לצערי ולתיסכולי הוא להתבונן על הרצון החזק והמעוור שלי  – לראות אותו כמות שהוא, לקבל את עצמי הכי שאוכל עם הרצון הזה, ולנסות כרגע לא לפעול מתוכו.

קשה!

😦

"בילבי".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s