עוד יום עובר וההרגשה היא ששום דבר לא זז דברים חוזרים על עצמם אני חוזרת על עצמי הכאבים שלי חוזרים על עצמם אמא שלי חוזרת על עצמה איך אומרים ״קשה, קשה״ ובן זוגי מרגיש נטוש כי אני רוב הזמן אצל אמא שלי ועצוב לי שזו כבר לא האמא שהכרתי היא רזה כמו שלד ישנה כל הזמן מטושטשת לא מגיבה זה מתסכל ונגמר הכוח רוצה שהחיים יחזרו למסלולם אך הם לא באמת יחזרו כי אני אהיה בעולם בלי אמא אמא שלי היקרה אני מתנצלת על כל הפעמים שהיית צריכה אותי ולא הייתי בשבילך אני מצטערת אם אני לא מספיק נעימה לך כרגע אני כל כך משתדלת וחסום לי אני כל כך רוצה לאהוב אותך ואני מרגישה כלום כמו חומה שסוגרת את הכל בפנים ובמקום אני עצבנית וחסרת סבלנות לקבל לקבל לקבל את מה שיש עולם אכזרי שמעמת אותנו עם הדברים הכי קשים, תמיד להרגיש לא מספיק בת לא מספיק טובה אישה לא מספיק טובה חברה לא מספיק טובה בת אדם לא מספיק טובה פשוט מספיק! מספיק עם הקטילה הכללית הזו אני בת אדם ואני עושה הכי טוב שאני יכולה.